הסיפור של לירון

הסיפור של לירון הוא אחד הסיפורים הקשים והמרגשים שידעה העמותה שלנו בשנות פעילותה, סיפור שזכה לסוף מדהים - לירון שלנו מצא סוף סוף את הבית שלו וזכה בענק!

משה דגני

לירון נולד באחד הכפרים בגליל התחתון. ה"בעלים" שאצלם גדל הזניח אותו קשות ואז הוסיף חטא על פשע ונסע עד לטבריה כדי להשליך אותו שם לגורלו. הכלבון האמיץ לא ויתר ועשה את כל הדרך מטבריה בחזרה למקום הולדתו, לאנשים שאותם ראה כמשפחתו, רק כדי להיזרק שוב... אחרי שחזר גם בפעם השנייה הם ויתרו על הניסיון לזרוק אותו רחוק ופשוט השאירו אותו לשוטט ברחוב.

אדם טוב לב שגר באיזור התקשר לדווח על כלב משוטט במצב נוראי, וירון, אחד המתנדבים שלנו, נסע לחפש אותו.
אחרי מרדף של שעתיים על פני מספר רחובות הכלב נתפס לבסוף, ומה שנגלה לירון היה אחד המחזות האומללים שראה בכל שנות פעילותו הארוכה.
הכלב, שבעקבות המבצע קיבל את השם "לירון", היה אכול סקאביאס חמור מכף רגל ועד ראש, קירח כמעט לחלוטין ומלא פצעים פתוחים וכואבים. בקושי היה אפשר לזהות שזה כלב, ועוד צעיר, בן פחות משנה... מעבר לכך הוא סבל מאינספור בעיות אחרות - רזון קשה, דלקת באוזניים, דלקת עיניים, צליעה ברגלו האחורית כתוצאה מפגיעה שמעולם לא טופלה, ועוד..
הוא הובהל בחירום אל הווטרינרים שלנו, שבדקו אותו מכל כיוון, ומשם היישר לעמותה, שם התחלנו במשימת השיקום, שהפכה להיות מן הארוכות שידענו

לירון החל בטיפולים אינטנסיביים כמעט בכל תחום; משחות, כדורים ובדיקות רבות. הכלבנים והמתנדבים המקסימים הרבים שנרתמו לטיפול בו עשו עבודה מדהימה ומסורה, וההשקעה התחילה להשפיע, פיזית ונפשית. הפרווה החלה לצמוח בחזרה, הפצעים הקשים התחילו להעלם, הוא התחיל להעלות במשקל ולקבל צורה של כלב. תוך כשלושה חודשים, גוש המחלה המדמם והמעונה שהיה כשהגיע אלינו הפך לכלב גדול ומרשים, עם פרווה מבריקה ואדמונית.
לצד השיקום הרפואי הארוך לירון התחיל גם לעבור שיקום התנהגותי. כשרק הגיע היה מפוחד מאוד, מדוכא ואפטי, כשהשתפר מצבו היה נובח בחשדנות על כל אדם זר שהיה מתקרב למכלאה, אך אט אט הבין שמעכשיו הידיים שיושטו אליו יהיו רק ידיים מלטפות, אוהבות. הוא החל להתמסר לליטופים, חיבוקים ותשומת לב, קודם מהמתנדבים שהכיר ולאחר מכן מכל אדם שראה.

עניין נוסף היה יחסו לכלבים אחרים, שהיה עוין מאוד בהתחלה, תוצאה של חוסר חשיפה. גם כאן התהליך היה ארוך והדרגתי, תחילה חיבור לכלבים החברותיים ביותר בבית המחסה והתקדמות נחושה משם שהובילה לכך שהוא הצליח להסתדר גם עם כלבים מאתגרים במיוחד.

צילום: מצדה גורן
צילום: מצדה גורן

בתקופה הזו התפרסם סיפורו בדף העמותה בפייסבוק, והיינו נרגשים לראות את מאות האנשים שליוו אותו בתהליך השיקום, תרמו, כתבו, הפיצו ועקבו אחר התקדמותו. יחד עם זאת, גם לאחר החלמה ושיקום מלאים, לירוני נשאר בבית המחסה זמן רב, וחששנו שבגלל עברו יתקשה למצוא בית.
כאן נכנסו לתמונה אנשים מדהימים שראו את סיפורו והתרגשו מאוד מהשיקום המדהים שעבר. בתיווכם, לירון החל את החלק הקסום ביותר במסעו, ונלקח למקלט ייעודי בחו"ל, על מנת שיקבל את החשיפה המירבית וימצא בית חם.
לא היינו צריכים לחכות הרבה זמן לבשורות הטובות - הבית המושלם הגיע סוף סוף!
לירון מצא בית מדהים ואוהב, וכיום הוא גר בפרוור גדול, עם אבא אנושי נהדר שאוהב אותו יותר מכל ודואג לכל צרכיו. הוא נהנה לרבוץ בדירה שלו, לשחק עם כלבי המשפחה האחרים, להתרוצץ במדשאות מושלגות ולהנות מכל שנייה בחיים החדשים שלו!

זה אחד הסיפורים המרגשים ביותר שפגשנו בכל תקופת קיומנו כעמותה, והוא מוכיח היטב שאסור לוותר על אף אחד לעולם. גם המקרה הכי קשה, כאשר נותנים לו את התנאים הנכונים, יכול להפוך לסיפור הצלחה קסום. המון בהצלחה לירון, אוהבים אותך ומתגעגעים!